אני רוצה לדבר על דברים מזווית טיפה שונה. בדרך כלל מדברים על כמה שמפקדים השפיעו על חייליהם ואני בטוח שכולכם יודעים או לפחות שמעתם כמה עדי היה מפקד מוצלח. אני רוצה לדבר היום על כיצד חיילים משפיעים על מפקדיהם וכיצד עדי השפיע עליי.

עדי היה אחד מחיילי הראשונים, חודש ימים לפני שפגשתי אותו קיבלתי את דרגת הסג"מ שלי על מגרש המסדרים בבה"ד 1. לא ידעתי באמת מהי מהות הפיקוד, בטח ובטח לא מהי אחריות על חיילים. אני זוכר שמהרגע שפגשתי את הפלגה שלי לראשונה, כתשעה חיילים בלבד, ראיתי שעדי אינו כמו שאר חבריו לפלגה. לאורך הזמן הכרתי את עדי יותר, הבנתי את שאיפותיו והבנתי כמה הוא נראה לי שונה מן השאר. הוא לא רצה להיות מ"ט (תפקידו הראשון של עדי), הוא רצה להיות תותחן, הוא רצה את האדרנלין, הוא חיפש את המאמץ הפיזי ואת הריגוש שבירי הארטילרי. לא לקח זמן רב והוא ביקש ממני לעבור לקורס מפקדי הצוותים. לא היה לי ספק שאני מעביר אותו, למה שמפקד יוותר על חייל מוצלח כל כך? מחשבה אגואיסטית למדי אבל נכונה בכל זאת.

לא פעם שמעתי חיילים מכריזים כמה מפקדיהם עזרו להם, קצינים שמודים למי שהכשיר אותם ושהביא אותם עד הלום. אני רוצה להודות לעדי !  עדי היה חייל למופת, חייל כזה שכל סביבתו לוקחת ממנו דוגמא. אני לא מדבר רק על חבריו לצוות, גם לא על שאר הסוללה, אני מדבר על הסגל הפיקודי. לראות את המסירות, הנחישות, ההשקעה והנתינה של עדי גורמים לך לרצות לעבוד יותר קשה, גורמים לך לרצות לתת מעצמך יותר. אני הרגשתי את הצורך הזה להוכיח שאני ראוי לחייל שכזה, הרי איך אני אוכל להסתכל בעיינו אם לא אדע שעשיתי את הכול למענו בעוד שהוא שמשקיע את כל כולו? אני מאמין שחלק מתפקודי כקצין בשאר שירותי וגם חלק מתפיסת עולמי הושפעו מגישתו ומדמותו של עדי.

עדי, תודה לך על שהענקת לי מעצמך, תודה רבה שנתת לי לחוות חייל שכמוך, שהצגת לי את הצדדים היפים ביותר של הפיקוד, נתת לי סיפוק עצום בהצלחותיך ובחלומך שהתגשם להיות קצין. טוב לב כמו שלך הוא דבר נדיר להיתקל בו בזמננו אנו ולי הייתה את הזכות האדירה לחוות אותו על בשרי.

אני מקווה שאי שם בנופי גן עדן אתה יושב, מביט בנו, מבין עד כמה אנחנו מצרים על אובדנך ושולח לנו קצת משלל תכונותיך הטובות.

אני תמיד אזכור אותך,

יונתן