לעדי,
הענקת למשפחה שלנו את 23 השנים היפות בחיינו.
היינו מאושרים לראות אותך גדל ומתבגר מתינוק עליז וחייכן, לילד סקרן עם צחוק מתגלגל.

מילד לנער רציני המשקיע בלימודים ברמה הכי גבוהה, אבל בלי לוותר על בילויים, בלי לוותר על הרבה כדורסל וכמובן בלי לוותר על הזמן לשיחות וטיפוח הקשרים עם החברים.
התגייסת עם מוטיבציה אדירה לצבא והפכת בזמן הקצר ביותר, לקצין קרבי איכותי.
מפקד שיודע לשלב מנהיגות ומקצועיות מצד אחד ומצד שני דגש גדול על גישה חינוכית תומכת וכתף רחבה ורכה לעידוד וסיוע לכל החיילים המתקשים. אף אחד לא נשאר להתמודד לבד. אתה תמיד עוזר ומעודד.
הענקנו לך הכול, מכול הלב, מתוך אהבה גדולה ותקווה שאין לנו השקעה יותר משתלמת מאשר בעתיד שלך.
את כל מה שהענקנו לך הכפלת ושילשת והענקת בחזרה בלב רחב, בעוצמה ושפע לנו, למשפחה, לחברים הקרובים, לחיילים ולמפקדים שלך בתותחנים. לא נשכח את היחס  החם שלך והקרבה במיוחד לסבא איציק ולשאר המשפחה.

פתחת לך הומור נדיר, מושחז וחכם, שהכיל המון אהבת הבריות, אירוניה דקה עם התייחסות חברית חמה.
תמיד הצלחת להצחיק ברגעים המביכים וברגעים הקשים אבל כמובן, בלי לפגוע ולהעליב, ועם הרבה תקווה והערכה לסובבים אותך.
כל כך שמחנו להרגיש את הגאווה שלך להיות קצין ומפקד בתותחנים ויותר מכך התרגשנו מאד מההערכה שקבלת מהחיילים שראו בך דמות להערצה וחיקוי. עדי מסביר, מבקש, מטפח. אף פעם לא צועק, אף פעם לא משפיל ופוגע. איזה נשמה טובה, אנושית, צנועה ומחבקת שכנה בך!!
בימים המקוללים האחרונים, שמענו וקראנו עליך כל כך הרבה דברים טובים ונשגבים שהלב ממש מתפוצץ מגאווה והאובדן עוד יותר קשה, קשה מנשוא.
כמה טונות של טוב הלב, כמה צניעות, כמה אהבת החיים ניתן להכיל בנפש אחת?
מאיפה למדת תמיד לתמוך במי שקשה לו, בלי חשבון ותמיד עם חיוך ושהכול מוענק בשמחה ואהבה?

היכן מצאת את הכוחות, תמיד להתנדב ראשון לכל משימה, כאשר לכולם מסביב כבר מזמן נגמר כל הכוח?
החיים שלך היו נורא קצרים, אבל הם היו מלאים במוזיקה ושירים שכל כך אהבת לשמוע, והרבה סרטים וסדרות טלוויזיה מיוחדות שראית עוד ועוד. כמעט כל שבוע דיסק חדש באוטו. כמעט כל יום סרט חדש במחשב.
הטיול בדרום אמריקה היה השיא בחיים הנפלאים שלך. ממש גן עדן.
שלושה חודשים של טיולים בנופים קסומים, בילויים עם חברים והנאה צרופה שלא נגמרת.
בכל מקום הנפת ידיים למעלה, עמדת על הידיים, פשוט יצאת מעורך מרוב אושר וסיפוק מהחיים.
עדי, אנחנו מסתכלים בחיוך שלך והלב נקרע ובוכה. איזה לב רחב ואוהב מסתתר בחיוך התמים הזה.
כל החלומות שלנו על לימודים, על הקמת משפחה, עבודה מעניינת וקריירה – התרסקו לתהום במכה איומה.
עדי, למרות האסון הנורא של מותך, השארת אצלנו המון תקווה וכוחות להמשיך את החיים בכיוון ובדרך שלך.
אנחנו נשתדל להמשיך למענך לחיות את החיים עם יצירה ושמחה כפי שאתה בטוח היית מצפה מאיתנו.
נזכור אותך עד סוף ימי חיינו ונדאג שכל הטוב שבך יתפרסם ויהווה דוגמא ומורשת לחינוך הדור הצעיר.
לעדי, אוהבים אותך. רוצים לחבק ולנשק אותך ולא להיפרד לעולם.

איתי, אבא של עדי – 30/5/10